מגמת פסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות הינה להחמיר עם מעסיקים במקרים של תאונות עבודה כאשר מתברר כי המעסיק לא עמד בכל הוראות הבטיחות או בתנאי עבודה בטוחים. מנגד ממעטים בתי המשפט לייחס לעובד שנפגע עקב תאונת עבודה רשלנות תורמת או אשם תורם אלא במקרים חריגים.
דוגמא נוספת למגמה זו ניתנה בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים מאת כבוד השופט רם וינוגרד - ת.א 21818/00 מחמוד עיסא נ' שאול אסרף ובניו בע"מ.
עניינו של פסק הדין תביעתו של תושב השטחים אשר עבד אצל הנתבעת באתר בניה בבית שמש כברזלן. התובע נפל מפיגום וספג פגיעה אורטופדית קשה.
התובע טען בתביעתו כי מעקה הפיגום שבנתה הנתבעת קרס לפתע תחתיו. הנתבעת נמנעה מלהעיד במשפט את עד הראייה אשר היה עד לתאונה ועבד אצלה ובית המשפט זקף עובדה זו לחובת הנתבעת.
בית המשפט קבע כי מאחר ופיגום אינו אמור לקרוס לפתע פתאום ללא כל סיבה ואם כך קרה מוטל על הנתבעת להבהיר מדוע קרס מעקה הפיגום וכיצד יתכן שהפיגום לא קרס בשל רשלנות הנתבעת.
אף הנתבעת לא חלקה על הטענה כי מעקה הפיגום נשבר תחת משקלו של התובע אולם לא סיפקה, כאמור, כל הסבר מדוע לא עמד המעקה במשקלו של התובע כפי שאמור היה.
בית המשפט קבע לפיכך כי הנתבעת אחראית על נזקיו של התובע שכן הנטל להוכיח כי לא התרשלה עבר אליה והיא לא עמדה בנטל זה.
לתובע נותרה נכות רפואית בשיעור של 30% אולם בשל טיב הנכות ואופי עבודתו הפיזית של התובע קבע בית המשפט כי נכותו התפקודית של התובע גבוהה יותר.
בית המשפט פסק לתובע פיצוי בשיעור של 150,000 - בגין כאב וסבל, 178,000 - בשל הפסדי שכר בעבר, 70,000 - בגין הפסד השתכרות בעתיד ו - 10,000 - עקב הוצאות וניידות.
בסך הכל נזקי התובע הסתכמו ב - 408,000 ?. מסכום זה ניכה בית המשפט את תגמולי הביטוח הלאומי ששולמו וישולמו בעתיד לתובע בשל היות התאונה תאונת עבודה אשר הגיעו לסך 364,422 ?.
בכל מקרה של תאונת עבודה מומלץ לפנות לעורך דין אשר עוסק בתאונות עבודה ולבצע ייעוץ ראשוני בטרם נקיטת כל פעולה.
דוגמא נוספת למגמה זו ניתנה בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים מאת כבוד השופט רם וינוגרד - ת.א 21818/00 מחמוד עיסא נ' שאול אסרף ובניו בע"מ.
עניינו של פסק הדין תביעתו של תושב השטחים אשר עבד אצל הנתבעת באתר בניה בבית שמש כברזלן. התובע נפל מפיגום וספג פגיעה אורטופדית קשה.
התובע טען בתביעתו כי מעקה הפיגום שבנתה הנתבעת קרס לפתע תחתיו. הנתבעת נמנעה מלהעיד במשפט את עד הראייה אשר היה עד לתאונה ועבד אצלה ובית המשפט זקף עובדה זו לחובת הנתבעת.
בית המשפט קבע כי מאחר ופיגום אינו אמור לקרוס לפתע פתאום ללא כל סיבה ואם כך קרה מוטל על הנתבעת להבהיר מדוע קרס מעקה הפיגום וכיצד יתכן שהפיגום לא קרס בשל רשלנות הנתבעת.
אף הנתבעת לא חלקה על הטענה כי מעקה הפיגום נשבר תחת משקלו של התובע אולם לא סיפקה, כאמור, כל הסבר מדוע לא עמד המעקה במשקלו של התובע כפי שאמור היה.
בית המשפט קבע לפיכך כי הנתבעת אחראית על נזקיו של התובע שכן הנטל להוכיח כי לא התרשלה עבר אליה והיא לא עמדה בנטל זה.
לתובע נותרה נכות רפואית בשיעור של 30% אולם בשל טיב הנכות ואופי עבודתו הפיזית של התובע קבע בית המשפט כי נכותו התפקודית של התובע גבוהה יותר.
בית המשפט פסק לתובע פיצוי בשיעור של 150,000 - בגין כאב וסבל, 178,000 - בשל הפסדי שכר בעבר, 70,000 - בגין הפסד השתכרות בעתיד ו - 10,000 - עקב הוצאות וניידות.
בסך הכל נזקי התובע הסתכמו ב - 408,000 ?. מסכום זה ניכה בית המשפט את תגמולי הביטוח הלאומי ששולמו וישולמו בעתיד לתובע בשל היות התאונה תאונת עבודה אשר הגיעו לסך 364,422 ?.
בכל מקרה של תאונת עבודה מומלץ לפנות לעורך דין אשר עוסק בתאונות עבודה ולבצע ייעוץ ראשוני בטרם נקיטת כל פעולה.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית